הדירוגים ששולטים בעולם המשפטי - פתרון פוטנציאלי לקידום עורכות דין?

נניח שאתן רוצות לשכור את שירותיו של משרד עורכי דין בין כיועצות משפטיות פנימיות ובין אם כעורכות דין שרוצות להפנות עבודה, כיצד תוודאנה שהמשרד שאתן שוקלות יעשה את העבודה כמו שצריך, אם אינכן מכירות אותו ואת אנשיו באופן אישי?

התשובה לכך, היא אחת מהסיבות העיקריות שמשרדי עורכי דין משקיעים כל כך הרבה שעות בהגשות למדריכי הדירוג השונים דוגמת צ'יימברס, ליגל 500, IFLR 1000, BDI ודנס 100.

מדובר בדירוגים חיצוניים, אובייקטיביים, הנסמכים על מדדים קבועים והשוואת נתונים בין משרדי עורכי דין ועורכי הדין עצמם ואלה מהווים למעשה תו איכות חיצוני לטיב העבודה שאותו משרד או עורך דין מספק.

אך דירוגים הם לא נחלתם הבלעדית של עורכי הדין ובשנים האחרונות, אנו עדים למגמה חדשה של פרסום דירוגים המדרגים גם את איכות מקום העבודה ולא רק את איכות עבודתו.

כך למשל, בשנים האחרונות מדרג מדריך CofaceBdi את מקומות העבודה שהכי טוב לעבוד בהם במגזרים שונים (https://www.bdicode.co.il/category/heb_bestworkfor/).

גם דנס 100 פרסמו בשנים האחרונות דירוג של החברות שהכי טוב לעבוד בהן, אך אלה הוגבלו לתחום ההייטק בלבד.

דירוגים אלה, נעשים בד"כ, על ידי שקלול של הפרמטרים הנטענים להיות החשובים ביותר לעובד הישראלי בבחירת מקום העבודה (מדגם מייצג מעל 2,000 נסקרים של אוכלוסיית המועסקים), בציונים שניתנו על ידי הנשאלים למקומות עבודתם (סקר מועסקים ארצי וסקרים פנים ארגוניים של עשרות אלפי עובדים שנשאלו לגבי מקום עבודתם ומקום העבודה המועדף עליהם). לנתונים אלו משוקללים גם סקר עמדות בקרב מנהלי משאבי אנוש ונתונים על רמת ההשקעה של המעסיקים בהון האנושי ונתונים מתוך סקרים פנים ארגוניים שנערכו בשיתוף עם החברות בקרב עשרות חברות מובילות במגזרי פעילות מגוונים.

למיטב ידיעתי, הדירוגים המקצועיים הבינלאומיים המובילים כמו צ'ימברס וליגל 500 אינם מדרגים את איכות משרדי עורכי הדין, לפחות לא את אלה שבישראל.

קבלת פנים של מדריך צ'יימברס שהתקיימה בשבוע שעבר

בשבוע שעבר נכחתי בקבלת פנים שערך מדריך הדירוג צ'ימברס בקראון פלאזה בתל אביב, במהלכה דירג המדריך את משרדי עורכי הדין הטובים בישראל מבחינה מקצועית במספר תחומים.

בנוסף, העניק המדריך פרסים למספר יועצים משפטיים פנימיים מחברות שונות בישראל, אותם דירג כיועצים מובילים. והנה, צצה לה מחשבה פרועה בראשי – מדוע לא לייצר דירוג שידרג משרדי עורכי דין ומשרות משפטיות בחברות מסחריות לפי תנאי העבודה המוצעים לעורכות דין ולקידומן המקצועי? (או לנשים בכלל)

הרי עורכות דין מהוות 50% בערך מכח העבודה בתחום המשפטי (כך לפי נתונים שפורסמו במרץ האחרון, בשנת 2019 היו רשומים 67,291 עורכי דין בישראל, מתוכם 35,843 גברים ו-31,448 נשים, היינו, פער זניח, כמעט לא מורגש בין המינים: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001277156)

דירוג כזה יכול לסייע בשקיפות התנאים החשובים המוצעים על ידי החברה לעורכות הדין ולסייע להן בבחירת מקום עבודתן (בין אם כיועצות משפטיות ובין אם כעורכות דין);

דירוג כזה ייצר תחרות שאולי לא קיימת עקב כשל שוק העבודה וההבדלים בין המגדרים;

לכל הפחות, דירוג כזה יגביר את מודעות המעסיקים לצורך להקדיש מחשבה להתאמת התנאים במקום העבודה כך שיאפשרו לעורכות דין להתקדם בקריירה ולהמשיך לשדרות הניהוליות בפירמות.

מחיפוש זריז ברחבי הרשת, מצאתי שקיימים כבר דירוגים מסוג זה בעולם, אחד מהם אפילו פורסם לפני כמה ימים: https://abovethelaw.com/2019/07/the-60-best-law-firms-for-women-2019/?rf=1.

אני מודעת לזה שייקח זמן לשנות את מדריכי הדירוג הוותיקים כמו צ'יימברס וליגל, אבל למה בעצם שהדירוגים תוצרת ישראל, לא ייבחנו את האפשרות לעשות זאת ולדרג על פי קריטריונים כמו: מחויבות לאיוש מגדרי שוויוני, קידום עורכות דין לשותפות בשיעורים דומים לעורכי דין, איוש עורכות דין בעמדות מפתח ניהוליות בחברות מסחריות, אימוץ נהלים המאפשרים איזון בין קריירה למשפחה, העשרה ייעודית לעורכות דין וכו'?

הרי בדומה לדירוגי החברות שהכי טוב לעבוד בהן, המגזר המשפטי מהווה חלק חשוב משוק העבודה הישראלי והתחרות בו על אנשי המקצוע האיכותיים רק מתגברת בשנים האחרונות, מה שמתמרץ מקומות עבודה רלוונטיים לקחת בדירוג מסוג זה חלק.